Poetry International Poetry International
Poem

Dahlia Ravikovitch

איך הונג-קונג נהרסה

Hoe Hongkong werd vernield

Ik ben in Hongkong.
Er is hier een riviermonding die wemelt van de slangen.
Er zijn Grieken, Chinezen en negers.
Onder de lampions gapen
Carnavalsdraken.
Wie zei je dat je hier verslonden wordt?
Massa’s mensen gingen naar de rivier.
Zulke zijde heb je van je leven nooit gezien,
Roder dan papavers.

In Hongkong
Komt de zon op in het oosten
En worden bloemen met reukwater begoten
Om hun geur te verdubbelen.
Maar ’s avonds bezwijken de lampions
Voor de wind
En als er iemand vermoord wordt, vragen ze:
Was het een Chinees of een neger?
Heeft hij veel pijn geleden?
En dan werpen ze zijn lichaam in het water
En alle reptielen eten.

Ik ben in Hongkong.
’s Avonds doofden de lichten in het café.
En buiten gingen massa’s lampions aan flarden.
En de aarde ontplofte en kookte,
Ontplofte en kookte maar,
En ik alleen wist
Dat er niets is in het westen
En dat er niets is in het oosten.
En de papieren draak gaapte
Maar de aarde ontplofte.
Er zullen massa’s vijanden hierheen komen
Die nooit van hun leven zijde hebben gezien.

Alleen de kleine hoeren ontvangen hun gasten nog
In vuile zijden kleren
In hokjes vol lampions.
Sommigen janken in de ochtend
Om hun rottend lijf.
En als er iemand omkomt, zeggen ze:
O wee, een Chinees of een neger?
De stakker, hopelijk heeft hij niet veel geleden.
En met de schemer komen de eerste gasten al aan,
Als doornen in het levend vlees.

Ik ben in Hongkong
En Hongkong ligt aan de oceaan
Hangt als een kleurrijke lampion aan een haak
Aan de rand van de wereld.
Misschien zal de draak
Haar in rode zijde wikkelen
En in de afgrond van de sterren
Laten vallen.
En alleen de kleine hoeren zullen janken in de zijde
Dat de mannen hen nog altijd
Altijd
In hun buik knijpen.

Ik ben niet in Hongkong
En Hongkong is niet in de wereld.
Op de plaats waar Hongkong vroeger was
Ligt nu een roze vlek,
De ene helft in de hemel, de andere in zee.

איך הונג-קונג נהרסה

אֲנִי בְּהוֹנְג-קוֹנְג.
יֵשׁ שָׁם לְשׁוֹן נָהָר שוֹרֶצֶת נְחָשִׁים.
יֵשׁ יְוָנִים, סִינִים וְכּוּשִׁים.
עַל יַד פַּנָּסֵי הַנְּיָר פּוֹעֲרִים אֶת פִּיהֶם
תַּנִּינִים שֶׁל קַרְנָבָל.
מִי אָמַר לְךָ שֶטוֹרְפיִם פֹּה?
הֲמוֹן אֲנָשִׁים יָרְדוּ אֶל הַנָּהָר.
מֶשִׁי כָּזֶה לֹא רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ,
אָדֹם יוֹתֵר מִפִּרְחֵי הַפָּרָג.

בְּהוֹנְג-קוֹנְג
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת בַּמִּזְרָח
וְאֶת הַפְּרָחִים מַשְקִים בְּנוֹזֵל רֵיחָנִי
בִּכְדֵי לְהַכְפִּיל אֶת רֵיחׇם
אֲבָל בָּעֶרֶב פַּנָּסֵי הַנְּיָר נִיגָּפִים בַּרוּחַ
וְאִם מִישֶׁהוּ נִרְצָח שוֹאֲלִים:
זֶה הָיָה סִינִי אוֹ כּוּשִׁי?
הַאִם מֵת בְּיִסּוּרִים?
וְאַחַר כָּך מַטִּילִים אֶת גּוּפוֹ אֶל הַנָּהָר
וְכָל הַשְׁרָצִים אוֹכְלִים.

אֲנִי בְּהֹונְג-קוֹנְג,
וּבָעֶרֶב חָשַׁך הָאוֹר בְּבֵית הַקָּפֶה.
וּבַחוּץ הֲמוֹן פַּנָּסֵי נְיָר נִקְרְעוּ.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה מִתְפּוֹצֶצֶת וְרוֹתַחַת,
מִתְפּוֹצֶצֶת וְרוֹתַחַת,
וְרַק אֲנִי יָדַעְתִּי,
שֶבַּמַּעֲרָב אֵין כְּלוּם
וּבַמִּזְרָח אֵין כְּלוּם.
וְהַדְּרָקוֹן מִנְּיָר פִּהֵק
אֲבָל הָאָרֶץ הִתְפּוֹצְצָה
. הֲמוֹן או֯יבִים יָבוֹאוּ הֵנָּה,
שֶׁלּא רָאוּ מֶשִׁי מִימֵיהֶם.

רַק הַזּוֹנוֹת הַקְּטַנוֹת עוֹד מְקַבְּלוֹת אֶת אוֹרְחֵיהֶן
בְּבִגְדֵי מֶשִׁי מֻכְתָּמִים,
בְּקֻבּו֯ת קְטַנּוֹת מְלֵאוֹת פַּנָּסִים.
אֲחָדוֹת מֵהֶן מִתְיַפְּחוֹת בַּבּוֹקֶר
עַל בְּשָׂרָן הַמַּרְקִיב.
וְאִם נֶהֱרַג מִישֶׁהוּ הֵן שוֹאֲלוֹת:
הוֹ-הוֹ סִינִי אוֹ כּוּשִׁי?
הַמִּסְכֵּן,  הַלְוַאי שֶׁלּא מֵת בְיִסּוּרִים.
וּכְבָר בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים מַגִּיעִים רִאשׁוֹנֵי הָאוֹרְחִים
כְּמוֹ קוֹץ בַּבָּשָׂר הַחַי.

אֲנִי בְּהוֹנְג-קוֹנְג
וְהוֹנְג-קוֹנְג עַל הָאוֹקְיָנוֹס,
תְּלוּיָה כְּפַנָּס צִבְעוֹנִי עַל וָו בִּקְצֵה הָעוֹלָם.
אוּלַי הַדְּרָקוֹן
יַעָטְפֶנָּה בְּמֶשִׁי אָדֹם
וְיִשְׁמְטֶנָּה
אֶל תְּהוֹם הַכּוֹכָבִים.
וְרַק הַזּוֹנוֹת הַקְּטַנוֹת תִּתְיַפַּחְנָה בְּתוֹך הַמֶּשִי
שֶהַגְּבָרִים עַדַיִן
עַדַיִן
צוֹבְטִים אוֹתָן בְּבִטְנָן.

אֲנִי לֹא בְּהוֹנְג-קוֹנְג
וְהוֹנְג-קוֹנְג לֹא בָּעוֹלָם.
בַּמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה הוֹנְג-קוֹנְג
יֶשְׁנוֹ כֶּתֶם אֶחָד וׇר֯ד,
חֶצְיוֹ בַּשָּׁמַיִם וְחֶצְיוֹ בַּיָּם.
Close

איך הונג-קונג נהרסה

אֲנִי בְּהוֹנְג-קוֹנְג.
יֵשׁ שָׁם לְשׁוֹן נָהָר שוֹרֶצֶת נְחָשִׁים.
יֵשׁ יְוָנִים, סִינִים וְכּוּשִׁים.
עַל יַד פַּנָּסֵי הַנְּיָר פּוֹעֲרִים אֶת פִּיהֶם
תַּנִּינִים שֶׁל קַרְנָבָל.
מִי אָמַר לְךָ שֶטוֹרְפיִם פֹּה?
הֲמוֹן אֲנָשִׁים יָרְדוּ אֶל הַנָּהָר.
מֶשִׁי כָּזֶה לֹא רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ,
אָדֹם יוֹתֵר מִפִּרְחֵי הַפָּרָג.

בְּהוֹנְג-קוֹנְג
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת בַּמִּזְרָח
וְאֶת הַפְּרָחִים מַשְקִים בְּנוֹזֵל רֵיחָנִי
בִּכְדֵי לְהַכְפִּיל אֶת רֵיחׇם
אֲבָל בָּעֶרֶב פַּנָּסֵי הַנְּיָר נִיגָּפִים בַּרוּחַ
וְאִם מִישֶׁהוּ נִרְצָח שוֹאֲלִים:
זֶה הָיָה סִינִי אוֹ כּוּשִׁי?
הַאִם מֵת בְּיִסּוּרִים?
וְאַחַר כָּך מַטִּילִים אֶת גּוּפוֹ אֶל הַנָּהָר
וְכָל הַשְׁרָצִים אוֹכְלִים.

אֲנִי בְּהֹונְג-קוֹנְג,
וּבָעֶרֶב חָשַׁך הָאוֹר בְּבֵית הַקָּפֶה.
וּבַחוּץ הֲמוֹן פַּנָּסֵי נְיָר נִקְרְעוּ.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה מִתְפּוֹצֶצֶת וְרוֹתַחַת,
מִתְפּוֹצֶצֶת וְרוֹתַחַת,
וְרַק אֲנִי יָדַעְתִּי,
שֶבַּמַּעֲרָב אֵין כְּלוּם
וּבַמִּזְרָח אֵין כְּלוּם.
וְהַדְּרָקוֹן מִנְּיָר פִּהֵק
אֲבָל הָאָרֶץ הִתְפּוֹצְצָה
. הֲמוֹן או֯יבִים יָבוֹאוּ הֵנָּה,
שֶׁלּא רָאוּ מֶשִׁי מִימֵיהֶם.

רַק הַזּוֹנוֹת הַקְּטַנוֹת עוֹד מְקַבְּלוֹת אֶת אוֹרְחֵיהֶן
בְּבִגְדֵי מֶשִׁי מֻכְתָּמִים,
בְּקֻבּו֯ת קְטַנּוֹת מְלֵאוֹת פַּנָּסִים.
אֲחָדוֹת מֵהֶן מִתְיַפְּחוֹת בַּבּוֹקֶר
עַל בְּשָׂרָן הַמַּרְקִיב.
וְאִם נֶהֱרַג מִישֶׁהוּ הֵן שוֹאֲלוֹת:
הוֹ-הוֹ סִינִי אוֹ כּוּשִׁי?
הַמִּסְכֵּן,  הַלְוַאי שֶׁלּא מֵת בְיִסּוּרִים.
וּכְבָר בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים מַגִּיעִים רִאשׁוֹנֵי הָאוֹרְחִים
כְּמוֹ קוֹץ בַּבָּשָׂר הַחַי.

אֲנִי בְּהוֹנְג-קוֹנְג
וְהוֹנְג-קוֹנְג עַל הָאוֹקְיָנוֹס,
תְּלוּיָה כְּפַנָּס צִבְעוֹנִי עַל וָו בִּקְצֵה הָעוֹלָם.
אוּלַי הַדְּרָקוֹן
יַעָטְפֶנָּה בְּמֶשִׁי אָדֹם
וְיִשְׁמְטֶנָּה
אֶל תְּהוֹם הַכּוֹכָבִים.
וְרַק הַזּוֹנוֹת הַקְּטַנוֹת תִּתְיַפַּחְנָה בְּתוֹך הַמֶּשִי
שֶהַגְּבָרִים עַדַיִן
עַדַיִן
צוֹבְטִים אוֹתָן בְּבִטְנָן.

אֲנִי לֹא בְּהוֹנְג-קוֹנְג
וְהוֹנְג-קוֹנְג לֹא בָּעוֹלָם.
בַּמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה הוֹנְג-קוֹנְג
יֶשְׁנוֹ כֶּתֶם אֶחָד וׇר֯ד,
חֶצְיוֹ בַּשָּׁמַיִם וְחֶצְיוֹ בַּיָּם.

איך הונג-קונג נהרסה

Sponsors
Gemeente Rotterdam
Nederlands Letterenfonds
Stichting Van Beuningen Peterich-fonds
Ludo Pieters Gastschrijver Fonds
Hendrik Muller fonds
Lira fonds
J.E. Jurriaanse
Literature Translation Institute of Korea
Partners
LantarenVenster – Verhalenhuis Belvédère