Poem

Shulamit Apfel

Side by side

IT CAN’T BE COMPARED TO SIBERIA

I squeeze a lemon
continue to complain
and drink another tea
this poem is killing me
I’ve been sitting on it since morning
my feet are frozen
I know this can’t be compared to Siberia
the skies hang low there when it snows
but I’m still cold
I haven’t spoken to anyone today
I haven’t returned to the story I promised to
nothing in it didn’t happen
and I’m not going to let it go
enough death has corresponded with me
in the third person. Another failure won’t get in my way.

אי אפשר להשוות את זה לסיביר

סוֹחֶטֶת לִימוֹן
מַמְשִׁיכָה לְהִתְלוֹנֵן
וְשׁוֹתָה עוֹד תֵּה
הַשִּׁיר הַזֶּה הָרַג אוֹתִי
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עָלָיו מֵהַבֹּקֶר
כְבָר קָפְאוּ אֶצְלִי כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹת אֶת זֶה לְסִיבִּיר
הַשָּׁמַיִם נְמוּכִים כְּשֶׁהַשֶׁלֶג יּוֹרֵד
וַעֲדַיִן קַר לִי
לֹא דִּבַּרְתִּי עִם אִישׁ הַיּוֹם
אֶל הַסִּפּוּר שֶׁהִבְטַחְתִּי לַחְזֹר לֹא חָזַרְתִּי
לֹא קוֹרֶה בּוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא קָרָה
וַאֲנִי לֹא הוֹלֶכֶת לְוַתֵּר עָלָיו
כְּבָר רָאִיתִי בְּחַיַּי דַּי מָוֶת שֶׁהִתְכַּתֵּב אִתִּי
בְּגוּף שְׁלִישִׁי. עוֹד כִּשָּׁלוֹן לֹא יַרְפֶּה אֶת יָדִי